הכל דבש \ מאת עצמי
בכל מקום ששואלים
ברחוב, ברמזור
אפילו בחניה לפני שמניעים.
בטבע, בים.
תמיד אני עונה הכל דבש.
ויש נפילות, ויש חשכה ועדיין
הכל דבש.
וכמובן אכזבות וקשיים ועדיין
הכל דבש.
אז איך? הם שואלים-
איך הכל דבש
הרי, הקשיים נערמים, העבודה לוחצת
אז איך דבש ?
הטוב מתפורר, המוסר מתפזר
אז איך דבש ?
ואני מסביר, לפעמים
למי שאבחר
שבזכותי, אני מאושר.
כי לכולנו אותה הדרך
לפעמים יותר, לפעמים בערך.
אז איך היא עצובה והוא שמח?
והרי שניהם רוצים להגיע לירח!
אם תרצה ותאמין בטוב תראה אותו.
תמיד.
אבל אין כלום בכיס!
נכון, אבל זה לא הנייר שמתסיס.
ובריאות וקשיים?
נכון, אבל גם את זה מנצחים.
אבל זה עולם של אנשים מנוכרים!
תקיף את עצמך בחברים שאוהבים
משפחה שתומכים והנה קיבלת מתנה מאלוהים!
גיבוב של קלישאות?
את זה אומר מי שלא מאמין שזה יכול להיות.
הטוב מנצח, לוקח לו זמן
הוא איטי לפעמים, לא מבין את הצדדים
אבל בסוף תמיד נצא מנצחים!
כי נלחמנו, הזענו, ובמיוחד
כי האמנו גם בקשיים!
ואם בסוף הדבש לא בא?
סימן שלא עשינו הכל, ויש עוד מלאי רצון במחבוא
נוציא משם הכל, ואז נוכל בשקט להתחיל לשתול.
לשתול תקוות שיפרחו
לשתול חום ואהבה שיתממשו
צבעים שישמחו ורגשות שיחייכו.
ושיגיע הזמן, תגיע העת
נרגיש בעצמינו ונפסיק להתלבט!
נקצור את הפירות
את התקוות שהפכו להצלחות
את הכאב שהפך לנצחון
את הקשיים שהפכו לנסיון
ואת הצבעים שיצאו מעבר לכל דימיון.
מי ייתן ואצליח להאמין בגישה הזאת לכל החיים אמן!
הטרק המצורף ממחיש לדעתי את הטקסט הזה במדוייק 🙂
